עוף במלח

עוף במלח

פריך, טעים וכל כך קל

מוקף גדר מלח לבנה, מוגן מרוחות, מעין הרע וממזיקים, מונח לו בנחת עוף שלם ולוקח את הזמן. לפעמים, טוב לעצור לרגע, להוריד קצב לשעתיים־שלוש, ולחכות בסבלנות לעוף שייצא מהתנור שחום, פריך ומספיק לכולם. בזמן שהוא בתנור, אחרי שתנוחו, הכינו תוספת קלילה, כמו סלט ותפוחי אדמה, ויש לכם כל מה שצריך.

  • תבנית תנור
  • נייר אפייה
  • נייר סופג

6 מנות

עוף שלם במשקל 1/2 1 ק"ג בערך (מומלץ טרי, ואפשר מוקפא שהופשר)
5-4 כפות שמן זית
1 ראש שום שלם
1 ק"ג מלח גס

  1. מחממים את התנור לחום בינוני־גבוה (200 מעלות), לא במצב טורבו, ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
  2. מנגבים את העוף בנייר סופג ומניחים אותו    בתבנית. יוצקים אל היד מעט שמן זית ומורחים את העוף כך שיצופה שמן מכל צדדיו. מושחים בשמן גם את ראש השום. מכניסים את השום לתוך העוף.
  3. ממקמים את העוף במרכז התבנית. שופכים סביבו, לאורך שולי התבנית, את המלח, כך שמתקבלת "גדר" מוגבהת. מפזרים מעט מאוד מלח על העוף.

  4. אופים כשעה, מוציאים את התבנית מהתנור,   הופכים את העוף בזהירות (בעזרת מלקחיים ומזלג או כף), ומניחים אותו בחזרה במקומו כך שהצד שפנה כלפי מטה פונה עתה כלפי מעלה. אופים שעה נוספת, עד שהעוף זהוב מאוד (אפשר לחתוך ממנו חתיכה קטנה לאחר 45 דקות, ו

    לבדוק אם הוא כבר מוכן). מוציאים מהתנור, מניחים למספר דקות ומגישים.

עד 4-3 ימים, בקופסה סגורה במקרר. את חזה העוף, שמתקבל מעט יבש, אפשר לחתוך ולהוסיף לסלט חסה וירקות, או להכין איתו כריכים (עם ממרח טוב וירקות).

למה עוף במלח, ולמה מלח גס?
כי המלח סופח נוזלים, וכך, כשחלק מנוזלי העוף והשומן נספגים במלח וחלקם נותרים בו, מתקבל עוף פריך ועסיסי. מלח גס מתמוסס לאט יותר, ולכן מתאים לאפייה ממושכת. העוף מוקף במלח, לא מונח עליו, ולכן התוצאה אינה מלוחה מדי.

על שום מה?
השום מעניק טעם וניחוח לעוף. מאחר שהוא נאפה בשלמותו, עטוף שמן, בתוך העוף, הוא לא נשרף ומתקבל נימוח, מתקתק ונהדר. כשלעצמו, או יחד עם העוף, פשוט מחליקים את השן מהקליפה ואוכלים.

תרגיל חילוק
את העוף למנה קונים שלם, ומבקשים מהקצב לסלק את אחוריו ואת הגרון. אבל במקום עוף שלם, ניתן לצלות, באותו אופן בדיוק, רק חלקים ממנו – ירכיים ("משולשים") או כרעיים (ירך ושוק, פולקע, מחוברים). זמן הצלייה מתקצר בעשרים דקות לערך.

לא לייבש!
הכי חשוב – לא לייבש את העוף בצלייה. לשם כך: א. לא מסירים מהעוף את העור לפני הצלייה. ב. מושחים את העוף ביסודיות בשמן זית . ג. מפעילים את התנור בתוכנית ללא טורבו. האוויר המוזרם במצב טורבו עלול לייבשו.

שתף

2 תגובות

  1. רויטל יהל

    בחרתי במתכון זה כי זהו זכרון הילדות שלי הכי הכי אהוב. אני בת 43 אמא לילדים וזוכרת שהייתי אני ילדה פעם בשבוע הייתי מגיעה הביתה והיינו אוכלים את העוף במלח שאמא שלי היתה מכינה. אמא שלי עבדה מאוד קשה ולכן בבוקר היתה משכימה קום מניחה בתנור את העוף שעבר שחיטה אצל אלי השוחט מרטה את הנוצות אצל סבתא, ומפזרת מלח גס מסביב וככה עד הצהריים העוף היה בתנור . שהיינו מגיעים מבית הספר היינו האחים מתחלקים בעוף ואוכלים עם הידיים אפילו עם העור שהיה קריספי ואחותי הקטנה היתה משוגעת על זה . היום ילדי כברמ פונקים ומבקשים לאכול בלי העור,ובלי הרבה מלח, יש לחתוך להם את נתחי החלקים הלבנים ומגעיל להם לאכול עם הידיים וזה אחרת. הייתי מזמינה את עצמי הילידה הקטנה לאכול איתי את העוף במלח שאני היום כאמא מכינה. מאכל ילדותי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.