אנטיפסטי

אנטיפסטי

קלאסיקה איטלקית: ירקות קלויים בתנור

מנת פתיחה (אנטיפסטי באיטלקית זה "לפני האוכל") מעוררת תיאבון, או תוספת למנה עיקרית – אנטיפסטי היא דרך מצוינת להגיש בבת אחת מגש שלם ומרהיב ביופיו של מגוון ירקות קלויים וטעימים – חמימים או צוננים. אפשר לצרף את הירקות הקלויים גם לכריכים של גבינה, נקניק, אבוקדו או טונה, למשל, ולהפוך אותם למעניינים הרבה יותר.

  • תבנית תנור גדולה

(6 מנות)

1/2 כרובית בינונית, לבנה וקשה
1 חציל גדול, קל, כהה ומבריק
3-2 בטטות בינוניות, מוארכות ושמנמנות, ללא פגמים
2 פלפלים אדומים (או כתומים) גדולים, בשרניים וקשים
2 פקעות שומר בינוניות, עגלגלות ורחבות (ללא גבעולים ועלים)
3 בצלים סגולים בינוניים, עם הקליפה
2 ראשי שום שלמים, עם הקליפה
כ־2/3 כוס שמן זית משובח
כ־1/2 כף מלח גס טבעי (ואפשר עוד, אם צריך)
3 ענפי תימין (קורנית)

  1. מחממים את התנור לחום גבוה (220 מעלות) ומרפדים את התבנית בנייר אפייה.
  2. הכרובית: מפרידים את הכרובית לפרחים בינוניים, שוטפים אותםחותכים את הירקות ומייבשים. מעבירים את הפרחים לקערה, יוצקים עליהם 3-2 כפות מהשמן, מערבבים ומעבירים לתבנית.
  3. החציל: שוטפים אותו ומייבשים. מסירים את הקצוות, חוצים אותו לרוחבו, וחוצים כל מחצית לאורכה. חותכים כל רבע חציל לשלוש "אצבעות" בעובי כ־2 ס"מ. מעבירים לקערה, עוטפים בשמן ומעבירים לתבנית.
     
  4. הבטטות: קולפים אותן וקוטמים את ה"שפיצים" שבקצוות. חותכים ל"אצבעות" כמו את החציל, עוטפים בשמן ומעבירים לתבנית.

  5. הפלפלים: שוטפים אותם ומייבשים. חותכים לחצי ונפטרים מניחים כל ירק בנפרד בתבניתמהעוקץ ומהגרעינים. חותכים לרצועות ברוחב כ־2 ס"מ. עוטפים בשמן ומעבירים לתבנית.

  6. השומר והבצלים: חותכים לרבעים, עוטפים בשמן ומניחים בתבנית.

  7. ראשי השום: חוצים לרוחב, עוטפים במעט שמן ומעבירים לתבנית.

  8. בוזקים על הירקות את המלח ומניחים במפוזר את ענפי התימין.
  9. קולים בתנור כ־45 דקות בסך הכול. במהלך הקלייה הופכים פעם אחת את הירקות, כדי שישחימו מכל הצדדים. כשכל אחד מהירקות שחום ומוכן (הפלפלים ראשונים, הבטטות אחרונות – ראו בצילום), מוציאים אותו מהתבנית ומעבירים לצלחת הגשה. בסיום התהליך נפטרים מענפי התימין ומגישים.

עד יומיים, במקרר. מחממים במיקרוגל או אוכלים קר.

טריות: השחקנים הראשיים כאן הם הירקות. טעות לחשוב שירקות שאינם נאכלים טריים, אלא אפויים או מבושלים, יכולים להיות פגומים או עייפים. המנה הפשוטה הזאת מתקבלת נפלא בזכות שימוש בירקות טריים מובחרים.

חיתוך: הטריק הוא לא לחתוך את הירקות דק מדי – אחרי הקלייה הם צריכים להיות קצת פריכים, לא ממש רכים, לא כמו אחרי בישול.

שימון: כדי להבטיח קלייה טובה ואחידה של הירקות, מומלץ לעטוף אותם היטב במעט שמן זית. נוח יותר לעשות זאת כשהירקות נמצאים בקערה עם השמן, ורק אז להעביר אותם אל התבנית.

סידור: חשוב לזכור שלירקות השונים דרושים זמני קלייה קולים כל ירק לפי צרכואחרים: הירקות הרכים יהיו מוכנים לפני הירקות הקשים. לכן, כדאי להניח בתבנית כל סוג ירק בנפרד – וכך ניתן להוציא את הירקות המוכנים בקלות ולהשאיר להמשך קלייה את הירקות הקשים. הירקות מוכנים כאשר קצותיהם שחומים ומרקמם רך במידה, אך עדיין קצת קשה ופריך.

קחו את הזמן: אם אפשר, הניחו את הירקות בתבנית (עם שמן הזית, המלח וענפי התימין) כשעה לפני הקלייה בתנור. כך הם יספגו עוד טעמים וניחוחות.

חזקו את הטעם: אפשר לתבל את הירקות המוכנים בעלי תימין טריים וקצוצים (2-1 כפיות), במעט חומץ בלסמי או במיץ לימון טבעי (3-2 כפיות), או להוסיף מעט שמן זית טרי.

שתף
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *